הצילום ואני

כל החיים אני עם מצלמה ביד. בהתחלה זו הית מצלמה רוסית בסיסית שעליה למדתי את יסודות הצילום. עם הזמן התחלפו המצלמות והתחלפה הטכנולוגיה. העיקרון נשאר אותו דבר.

אני מאחורי המצלמה, מתבוננת. אני לא לוקחת חלק, לא לוקחת מקום. אני מתבוננת וצדה תמונות.  מתבוננת באנשים, בהתרחשויות, במצבים, מחפשת את האור. ארוע של אנשים היא חוויה של אפשרות צילום בעבורי.

המצלמה היא כלי, המצלמה היא תווך, המצלמה היא מסתור. לא משנה מי אני , בסוף יהיו תמונות שיראו את קיומי. הארוע מתחיל בעבורי אחרי שכולם הולכים הביתה. אז מפתחים את הפילם או מעבירים למחשב את התכולה של הכרטיס הדיגיטלי. הכול על המסך, ההצלחות והפספוסים.



זו מיומנות, לדעת לדבר דרך תמונות.
במשך הזמן המנגנון הזה משתכלל. התחביב הופך למקצוע. חובבנות  הופכת למקצוענות.
עם המצלמה ביד אני מחפשת נקודות מבט חדשות, זויות לא שגרתיות, אור מעניין. מחפשת את אותו משהו שיגרום לי להסתכל על התמונה פעם נוספת ולמצוא בה נשמה יתרה.
והנושא לא מאד משנה. זה יכולה להיות כלנית וזה יכול להיות ניצוץ בעיניים של תינוק. ההקפאה של הרגע בתמונה אחת, בלתי חוזרת, זה העניין. זה מה שמחזיק אותי במקצוע הזה.

 

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------
                                                 אביבה אברון, צילום מקצועי     050-3113396  evron-ya@zahav.net.il                          

כל הזכויות שמורות לאביבה אברון 050-3113396 ©